ראינו במדריך חוק לרון שסך ההכנסה (שכר + קצבה) תמיד גבוה יותר ככל שעובדים יותר. אבל «יותר גבוה בסך הכול» לא תמיד אומר «יותר גבוה בכל שקל נוסף שמרוויחים», ויש נקודות שבהן תוספת שכר או היקף עבודה מביאה תוספת נטו קטנה מאוד, ולפעמים אפילו לא שווה את המאמץ.

למה זה קורה: שני מנגנונים שפועלים יחד

  • קיזוז חוק לרון: מעבר לכל סף במדרגות (6,916 / 9,362 / 12,805 ₪), הקיזוז מהקצבה גדל (30% ← 40% ← 60% מהתוספת).
  • מדרגות מס הכנסה: באותו זמן, שכר גבוה יותר עלול להידחף למדרגת מס גבוהה יותר, שמקטינה עוד יותר את הנטו מכל שקל נוסף.

כששני המנגנונים האלה פועלים יחד באותו טווח שכר, ייתכן מצב שבו הגדלת היקף העבודה מ־80% ל־100%, למשל, מוסיפה הרבה פחות נטו לחודש ממה שהיינו מצפים, ולעיתים אף פחות מהעלות (זמן, נסיעות, שחיקה) של ההכנסה הנוספת.

איך לבדוק את נקודת האיזון האישית שלכם

אין נוסחה אחידה: התשובה תלויה בשכר הבסיס, בדרגת אי־הכושר, במצב המשפחתי ובנקודות הזיכוי שלכם. הדרך הפרקטית ביותר היא להשוות כמה תרחישי היקף עבודה זה לצד זה ולראות איפה הנטו בפועל מתחיל «להשתטח».

מחשבון תברר משווה עבורכם אוטומטית בין תרחישי היקף עבודה שונים, ומזהה מתי תוספת שכר כמעט לא משנה בנטו. נסו את זה בעצמכם.

המידע במאמר זה כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס או ייעוץ פיננסי אישי. המצב האישי משתנה בהתאם לנתונים הספציפיים של כל אחד ואחת. תברר אינו גוף רשמי מטעם הביטוח הלאומי או רשות המסים.